Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה ברעם
יהי זכרם ברוך.

דף הנצחה לבן גל אלי ז"ל
(16/06/1935 - 10/03/2015)     (  -  )

קורות חייו של אלי בן גל יקירינו
אלי בן גל נולד בשנת 1935 בליון לאימו הנריאט ואביו רוברט בלוך, אחרי אחיו הבכור ז'ן ז'ק ולפני אחותו רוזי ורדה. משפחה שמוצאה מאלזאס.
סבו של אלי היה רב וקצין במלחמת העולם הראשונה וזכה באות גבורה, אביו קצין שלחם במלחמת העולם השניה, שניהם פטריוטים צרפתים גאים.
בזמן המלחמה שהתה המשפחה בכפר שמבון סור ליניון, קהילה שהצילה הרבה יהודים וקיבלה הכרה כחסידי אומות עולם.
בגיל עשר-אחת עשרה שנה הכל שקע, כולל העובדה שסבו נרצח באושוויץ, והתחילה המהפכה האישית שלו.
הוא הפך דתי, אכל כשר, הצטרף לתנועת "בני עקיבא", בהמשך הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", במסגרתה עלה לישראל והגיע לקיבוץ ברעם עם גרעין "משעולים" בשנת 1958, והיה מאומץ אצל בונה רייביץ ז"ל ומיכל, לימים רעייתו השנייה.
בראשית שנות השישים, בדרכו לשליחות מטעם השומר הצעיר בברזיל, עבר בפאריס, נפגש עם חיימקה גלעד השליח, בקברט חשוך, כי היה אי-לגלי וחשש להיתפס. להפתעתם הם גילו מחדש את "ארץ ישראל" מתנדנדת בצורת תליון מגן דוד, בין שדיה של המלצרית שהגישה לשולחנם.
בשליחותו בברזיל הכיר את ליאורה, הם התחתנו בשנת 1964 בהמשך נולדו בניהם: עירד בשנת 1965 וינאי בשנת 1968.
בהמשך התרחבה המשפחה: מעירד בנו והילה כלתו נולדו נכדיו עילאי, אמרי ונגה. מינאי בנו ועמליה כלתו נולדו נכדיו יוחאי, נטע ונילי.
בשליחותו בברזיל, פגש את רגינה גנדלמן , היא רות שביט וילדיה, ודאג שיגיעו להיקלט בברעם. לימים התחתן אהוד בנה של מיכל עם לאה בתה של רות...
בראשית שנות ה70, אלי וליאורה הגיעו לפאריס במסגרת שליחות החטיבה הצעירה של מפ"ם. בפאריס סיים אלי את עבודת הדוקטורט שלו באוניבסיטת סורבון והיה בן טיפוחיו של הפילוסוף סרטר.
בשנת 1972, ארחו אלי וליאורה את בונה ומיכל, איתם היו מיודדים, יצאו לבלות יחד ופגשו את משפחתו של אלי. כשרצה אלי לחזור לברעם, בונה היה מתומכיו הנלהבים.
אחרי שאלי וליאורה נפרדו, עבר אלי לתל אביב, הקים עם אבא קובנר את "בית התפוצות" בו שימש שנים רבות כהיסטוריון הבית. אלי מיסד הרצאות משותפות שלו ושל ישעיהו לייבוביץ, הרצאות שמילאו אולמות.
בסוף שנות השבעים חזר לברעם והמשיך בעבודתו האקדמית, הרצה במכללות ובאוניברסיטאות בן גוריון, תל אביב, עמק הירדן ועוד.
הקים את המרכז למורשת יהודי אתיופיה ושימש שם כמנכ"ל.
בשנת 1980 חזר לצה"ל כקצין ושרת שנה.
הוא ריכז פרויקט מטעם הוצאת ספרים צרפתית של אנציקלופדיה במולטימדה ובה תרומת העם היהודי לעולם, דרך מקבלי פרס נובל יהודים.
בשנת 1983 מיסדו אלי ומיכל את הקשר ביניהם בירושלים. הם התחתנו בברעם, כאשר מיכל עלי הייתה ה"רבנית", גיא רייביץ צילם את החתונה, אך הסתבר שהסרט נשרף.
לאלי ומיכל היו חיים טובים, הם טיילו ברחבי העולם, ביקרו חברים.
בברעם היה אלי רועה צאן, לולן, מזכיר קיבוץ, בתקופת הדיונים על מעבר ללינה משפחתית. סדרן עבודה, מנהל מוזיאון בר-דוד, ושנים רבות היה בוועדת אבלות. כשחזר לברעם, מדי שבת, ערך בביתו מפגשי פרשת השבוע.
אלי היה איש משכמו ומעלה, רב גוני, רב פנים, רב ניגודים, שנוי במחלוקת, כריזמטי, מקורי, צבעוני, מורכב, יצירתי ויצרי. הרפתקן, רחב אופקים, אינטלקטואל בעל תשוקה ושאיפות חובקות עולם, שהצליח להגשים רבות מהן. הוא ביקר במקומות רבים והיו לו ידידים ברחבי העולם. כתב מאמרים וספרים בהם חשף את עמדותיו , יחסיו עם אביו ואמו, ילדותו ונפשו המסוכסכת.
אלי היה יהודי חופשי, ציוני, קנאי לאמונותיו, עקבי ולוחם בלהט על עמדותיו. מדינת ישראל עבורו הייתה כלי למימוש חזון נביאי ישראל, חזון של צדק חברתי, של תיקון עולם.
לאחר שעלה לארץ הוא ויתר על אזרחותו הצרפתית ונלחם במשרד המשפטים בצרפת לשנות את שמו מפייר בלוך לאליקים בן גל. הממסד הצרפתי סרב לשחררו מאזרחותו, הוא כתב מכתב לארמון האליזה, לשרל דה-גול הנשיא, בו כתב שהוא צרפתי בעל כורחו ושאינו יכול להתנתק. במכתב התשובה שקיבל מדה-גול, נכתב שהוא ובניו מנותקים מהרפובליקה הצרפתית לעולם ועד.
שמו של אלי הלך לפניו , הוא היה מרצה מבוקש מבריק ומרתק. בדרכו עסק בהתחדשותה של היהדות והקים את החבורה על שם אבא קובנר.
אלי היה אינטלקטואל חריף, בחוגו של סרטר, והיה בן בית אצל יערי וחזן איתם התווכח בלהט. הוא היה איש שיחה מרתק ומשעשע, הרבה לשוחח שיחות מתמשכות עם חבריו וידידיו בתחומי ההיסטוריה, השואה, היהדות והציונות.
היה בעל חוש הומור, התחפש בפורים כאחרון הליצנים, והשתתף ההצגות.
מנסיעותיו היה חוזר עם בדיחות וסיפורים. פעם אחת, סיפר, הלך לחתונה, שילשל את המעטפה, הלך לפגוש את החתן והכלה והסתבר לו שנכנס לחתונה הלא נכונה...
בשנים האחרונות נדד לתאילנד ללמד את תורתו של סרטר. הוא כתב שמרגיע אותו להיות במקום בלי יהדות, בלי נצרות, בלי איסלאם ובלי הקונפליקט של המזרח התיכון.
כמו כן הוא הגשים חלום שלו ונסע לרואנדה בה יעץ על הקמת מוזיאון לזכר השואה שלהם.
מחלתו איתגרה אותו, הוא נלחם וסרב לקבל את היחלשותו ורצה להמשיך לשלוט בחייו, בדרכו, כפי שחי.
מיכל רעייתו סעדה אותו במסירות יחד עם סלח, ילדיו ובני משפחתו.

יהיה זיכרו של אלי בן גל יקירנו ברוך




הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
baram abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות