דפי הנצחה

אני זוכרת אותך בבית שלך בברעם. המוסיקה תמיד
אני זוכרת את הטיולים שלנו... היית חסרת חוש התמצאות באופן מחולט! היית אומרת: כבר עברנו מכאן, פעם. זאת היתה הפעים האלף בערך!
אני זוכרת את שולחן השבת, שולחן החג שהכנת בבית, תמיד.
אני זוכרת אותך בביקור הראשון בברעם – את גובהה, רזה מאד, יוחנן, גבר מוצק ויגאל ביניכם, יד ביד.
אני זוכרת אותך על החוף הים, אוספת צדפות ("מולים"!), יחפה. על החול הלכת יחפה, רק על החול.
אני זוכרת אותך מכינה חבילות לבנים, ליגאל, לאלדד ולאהרון. הרבה דברים לא שיגרתיים היית מכניסה לחבילות. רוח שובבות, חיוך.
אני זוכרת את מסירותך הפשוטה, האנושים לחולים – את ידעת מה הלביא, מה להגיד, מה לעשות. ידעת איך להקל, להשיב רוח, להרחיק את המחלה.
אני זוכרת אותך מספרת עוד ועוד על אמא שלך על הרווה, על רז'יו ואליאט, על נתו, על מקסימיליאן.
אני זוכרת את מסיבות הפורים. היית מאפרת את כולם; את החתונות שלקראתן דאגת לפנק את המשפחה החוגגת; את קבלות הפנים (בבאר) בחגים ובחתונות, הופעתך האלגנטית, ה"שיק", שחור-לבן.
אני זוכרת את "פינת מישל" ביער, אתכם, החמישה...
אני זוכרת כל-כך הרבה דברים. את אלה שסיפרתי, ומה שסיפרתי הוא מעט כל כך. אבל זו את, כך אני מכירה אותך.
קשה, יבשה, ובלתי גמישה, קרה אפילו יגידו אולי. אני מכירה אותך מקרוב כל כך שכל האמרות האלה, הדימויים האלה רק מעלים בי חיוך
נוחי בשלום
איזבל

 

רציתי לרגש כי אני מתרגשת

רציתי לספר ולהסביר את כל הרגעים הקטנים והפשוטים (היו גם לא פשוטים) שרקמו חברות בינינו. אבל הסתבכתי עם המלים, עם המחשבות... מתאים לי – כפי שאת יודעת
דבר אחד בטוח – אני מתגעגעת למה שהייתי עבורך ובעיקר אני מתגעגעת למה שהיית עבורי.
עבורי את קשורה לחוויה הקיבוצית שלי – היינו שכנות, היינו אימהות, עבדנו יחד, אני זוכרת, בחינוך. הילדים בפעוטון זכו לשנה של חינוך צרפתי. למדנו יחד איתם מה עושים ומה אוכלים בכל חג. ערבבנו תרבויות ומנהגים, צחקנו על עצמנו ועל הבורות שלנו.
יחד פיתחנו ענף תרבות חדש "הופעות ריקודי בטן" שיחקנו אותה SHOW BUSINESS - לפי דעתי את הופעת ואני ליוויתי אותך.
כתבנו בשיאון של אז מדור בישול ואפיה "בלי פאניקה" ואנחנו תמיד היינו בפאניקה יום לפני שהיינו צריכות למסור מתכון
ועוד ועוד זיכרונות...
מישל, איזה מזל יש לי שהיית חברה שלי
תודה, דבורה ריינגוורץ
מאי 2005

-------------------------------------------------------------------------------------------


חודש מאי – אנחנו כאן, נאספנו אצלך
חודש מאי – חודש יפה, על סף הקיץ שחשקת בו כל כך – מישל, קיץ, שמש, ים.
בשנה שעברה נעצרת בחודש מאי וויתרת, בעונת המעבר, בעונה השברירית שלפני החום, לפני הלהט.
ויתרת? בחרת , בעצם.
את בחרת תמיד
הבנים יודעים, ותבונתם מפליאה ואיך אפשר להוסיף מילים על מילותיהם:
"חיה את חייה בדרכה שלה"
וחיה עדין בתוכנו, חיה בכל אחד מאיתנו, בדרכך שלך.
ואנחנו נתאסף כאן, אצלך, בחודש מאי