Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה ברעם
יהי זכרם ברוך.

דף הנצחה לעומר שלמה ז"ל
(25/08/1931 - 14/03/1965)     (  -  )

שלמק'ה (כך הייתה אמו ז"ל קוראת לו) נולד בקישינוב יחד עם חיים יל"א. הם נולדו ביום ג', 25 באוגוסט 1931, בשעה 11.00 בבוקר. שלמה נולד עם חיוך על הפנים. הוא תמיד צחק. אמו הייתה קוראת לי לראות איך הילד צוחק בשנתו.

בשנת 1935 עלתה המשפחה ארצה, הילדים היו בני שלוש שנים וארבעה חודשים. השנים חלפו מהר, ובגיל 12-13 הצטרפו לתנועה, תחילה ב"מחתרת" ואחר כך בגלוי.

בשנת 1947 החלטנו להפריד בין התאומים ושלמה הביע את רצונו להיכנס למוסד החינוכי של תנועת. כאשר סיים את לימודיו במשמר-העמק עשה את שנת י"ב במזרע, ב-1950 הצטרף לברעם.

מביקורינו בברעם ומביקוריו של שלמה בבית יכולנו להסיק ששלמה היה שמח בחלקו, מאושר מסגנון החיים שהוא בחר לעצמו. שלמה ידע להגשים מטרות חייו, משימותיו בהתמדה, בהקפדה ועם בעקשנות.

שלמה והמשק היו חטיבה אורגנית אחת. הוא חי את חיי הקבוץ בכל רמ"ח אבריו. שנים קשות עברו על המשק אך שלמה וחבריו בעקשנותם ובהתמדתם התגברו על המכשולים. המשק נכנס לתקופה של שגשוג וניכר היה בשלמה שהוא פורח ומשגשג יחד עם המשק... הוא היה מאושר ואנחנו עימו ועם חבריו.

כשהחלטנו לשנות את שמנו לשם עברי, התנהלו בינינו דיונים וברורים סביב הצעות שונות. שלמה הציע לקבל את שם קבוצת במשמר-העמק: "עומר". דעתו הכריעה ואני קבלתי את הצעתו באהבה.

כל ביקור בברעם הסב לנו נחת, אושר ושמחה. הרגשנו שבין שלמה, המשק וחבריו קיימת הזדהות אורגנית ומוחלטת.

במשך כל השנים חרדנו למצב בריאותו של שלמה והפצרנו בו לשמור על עצמו, אך הוא רצה לחיות חיים שלמים וטען שמוטב לחיות פחות – אבל כאדם שלם. הוא לא ידע ואף אנו לא ידענו שלא נשארו לו אלא שנים ספורות.
שלמה איננו יותר. גורל אכזרי הכה אותנו. בביקורי האחרון בת"א עם לאה והילדות בימי חנוכה קבעתי עמו לערוך את יום הזיכרון לאמו ביום ב' ה-15 במרס – הוא התאריך של פטירתה לפני 5 שנים. חרגתי הפעם מהמסורת לערוך את יום האזכרה בתאריך העברי – שושן פורים ט"ו באדר, כדי לא לערבב "שמחה" בשמחה ולאפשר להם לחוג חגיגות פורים בלב שמח.

שלמה נפטר ב-14 במרס בשעה 12 בדיוק פטירת אמו. ב-15 במרס לא הלכנו לאזכרה, אלא ליווינו את שלמה לדרכו האחרונה.

בבואנו למשק לא נמצא יותר את שלמה. הוא לא יבוא לקראתנו בחיוכו המתוק להוציא החבילות מהמכונית ולתת לי הוראות לא להכניס ת המכונית לתוך החצר. בהופעתו של שלמה עם נעמי ונורית היה הבית מתמלא אור ושמחה. גם זאת לא יהיה יותר.

גדול ועמוק כאבנו. הפצע לאט יגליד ואת שלמה לא נשכח עד סוף הדורות. נשתדל למצוא את נחמתנו בלאה והילדות החמודות ובחבריו שטפלו בו במסירות ובאהבה והשקיעו את מיטב מאמציהם להקל את סבלו ולהציל את חייו. הקשר עם ברעם וחבריו שתמיד פעם בלבותנו העמיק עוד יותר.

לא נשכח לעולם את היחס הלבבי של חבריו של שלמה למשפחתנו בחדשי החרדה והסבל שעברו עלי בימי מחלתו ועד הסתלקותו של שלמה.

אבא




הוסף

""
ליטמן גלי


< חזרה לאתר הנצחה
baram abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות