דפי הנצחה

י"ט בכסלו תשפ"ג
13/12/2022

איש הכלבים, אבא שלנו, סבא וסבא רבא חיים, הגעת לסוף המסע.
לפנות בוקר החזרת נשמתך לבורא ושקט פשט בכל...
ונותרו זיכרונות, מאבא יחיד ומיוחד שהקרין מעולמו עלינו, רגעים של שיתוף וקרבה בטיולי הטבע של כל אחד מאיתנו בתורו אתך ועם הכלב המשפחתי התורן.
קולך הרועם אריות אופראיות שמילאו את חלל הבית. האהבה, החום והחיות בקשר שלך עם אמא, שהיוו עבורנו דוגמא לבית חם וזוגיות בריאה והקימו בנו יסודות איתנים ותחושת שייכות ומשפחה.
את אהבתך לבעלי חיים זכינו גם לחוות דרך הפציעות המשמעותיות בחייך:
זכית לעשות סלטה באוויר ברפת באדיבות הפר "פטון" שלאחריה היית מאושפז ועם גבס מספר חודשים.
ריסקת עצם בגולגולת וראייתך נפגעה בעקבות מפגש עם ראש של סוס ("מרס" למי שזוכר) שהוצא לטיול בשבת כי היה נראה לך שהוא צריך אוורור...
נפלת ושברת את הירך בעת חיסון לשתיים מכלבותיך (בשיא היו לך ולאמא 7 כלבים אסופים בבית), בעקבות השבר כבר לא חזרת לעצמך ומאיש שהולך כל יום וכמעט כל היום, הפכת להרבה יותר נייח.
מאז פציעה זו לפני 5 שנים ובעקבות מותה של אמא, חווית קושי להסתגל למציאות. למזלנו טסי האהובה שטיפלה הן בסבתא והן בך במסירות אינסופית ריככה את הקשיים, אך בתקופה האחרונה אלו הכריעו אותך.
תודה גדולה גדולה לכל המעטפת הברעמית המלווה אותנו כבר שנים לא מעטות במסירות ואהבה
גדולה. זה לא מובן מאליו ואנו מוקירים את כולכם ואתם רבים וטובים, תודה.

נוח על משכבך בשלום אבא
------------------------------------------------------------------

 

13/12/2022
קורות חייו של חיים ברלב יקירנו
חיים נולד בבאדן בשוויץ בשנת 1933, להוריו דב וטובה קיל, בן בכור במשפחה דתית. בהמשך נולדו שתי אחיותיו ואחיו.
בגיל 17 עלה לארץ לקיבוץ שלוחות, שם חזר בשאלה.
הוא התגייס לצה"ל ושרת בצוות קרקע בחיל האוויר, וסגד לטייסים... כשבנו גורי הפך לנווט הוא הרגיש שהוא ממשיך דרכו והיה גאה מאד -
בלימודיו להיות אח סיעודי, בבית חולים אברבנאל , זכה למחזרות שקראו לו "ג'ינג'י קר כקרח", אבל הוא בחר ביונצ' התימניה העסיסית שכונתה גלובוס, שגם היא למדה איתו.
המשפחה התגוררה בחולון והוא עבד בתעשייה הצבאית. יונצ' שהייתה בגרעין לקיבוץ בעברה, רצתה קיבוץ והם בחרו להגיע לברעם, הוא התאהב בנוף שהזכיר לו את שוויץ. הם הגיעו יחד עם שלושת ילדיהם מיכל, אודי, ומירב. בברעם נולד גורי.
כשהיו נקלטים, חיים נהג לומר שטוב שהם גרים על יד המשק חי, כך הם זוכים להיפגש עם מבקרים...
חיים היה רפתן מסור שנים רבות, ועבר הרפתקאות שעוד יסופרו, היה מטפלת בגיל הרך וגם הגבר הראשון שעבד בחינוך מכל התנועה הקיבוצית.
הוא עבד בחצרנות ילדים, היה כלבן מיתולוגי, זכורים הכלבים הרבים שטיפל בהם במסירות, נהג לטייל עם הכלבים הרבים שאימץ. הייתה שמועה על הכלבן המאמץ ואנשים זרים היו מביאים את כלביהם ומשאירים אותם בברעם...
עבד גם בבית אריזה ורכש מיומנות מיון, אותה המשיך במיון השקדים בסבאבא, אליה היה מגיע רבות.
חיים אהב מוזיקה קלאסית, היה זמר מחונן, שר אופרות במקלחת אבל לא רק, מפסח בחדא זכורה שירתו ו"היא שעמדה" ...
כשאודי חלה חיים בחר לתרום לו כליה בצניעות ואהבה.
חיים ויונצ' זכו בנוסף לארבעת ילדיהם בעשרה נכדים ובנין.
חיים היה גבר נאה עד ימיו האחרונים, הוא זכה למות בביתו כשארבעת ילדיו איתו, יחד עם טס המטפלת המסורה.
יהי זיכרו של חיים חברנו יקירנו מבורך.

כתבה: עינת רידל לוצאטי