Rapoo- It solutions & Corporate template

פרידה מיוחנן ויינר Jean Weiner כתבה והקריאה אנג'לה ינטיאן
משפחת אבלים יקרה, Chere famille
ההכרות שלי עם יוחנן מתחילה עם יום הגעתי לברעם. צחוקו המעט חזק, ההומור השחור והסרקזם שלו היו לי לא מובנים וגם שעות של עבודה משותפת בקשירת ענפים במטע לא הצליחה לקרב אותי אליו ולא אפשרו לי להכיר ולהבין אותו מקרוב.
השנים עברו ויוחנן עדין נשאר לי חידה.
דרכינו הצטלבו במקומות כמו בחוג יוגה עם רחלי, כשהוא מצטיין ביכולותיו הפיזיות המרשימות. הרצון החזק שלו מוביל אותו לתרגל ולדרוש יותר מעצמי ממה שאני הייתי מסוגלת לדרוש מעצמי באותם הימים. והוא הגיע לרמה של שליטה מדהימה בתרגולו היומית והמתמידה.
דרכינו הצטלבו גם בכמה נסיעות משותפות למופעי מחול מודרני שעניין את שנינו. אבל גם שם עדין הדיבור המופשט והרעיוני לא אפשרו לי להכיר את האדם.
זוכרת שנסעתי פעם איתו לחיפה לראות מופע של להקת המחול השוויצרית, מוריס בז'אר. נדמה לי שרוב הנסיעה עברה בשתיקה כשאני נוהגת והוא לא מרבה לדבר.
כמה שנים לאחר מכן אני מבקרת את יוחנן שוכב בבבית חולים כשלגרונו מחובר מכשיר טרכיאוסטומיה שמנע את הדיבור ממנו. הוא שרוי במצב של תרדמה ואני שואלת אותו אם הוא מזהה אותי ומבקשת ממנו ללחוץ את ידי אם כן. הוא לוחץ את ידי. מהרגע הזה ההכרות עם יוחנן מקבלת מפנה והתחילה התקרבות בינינו.
דרכינו מצטלבות באופן מאד חזק בזמן שניהלתי את בית סבים. יוחנן היה הדייר הראשון של הבית. הוא עבר הרבה שינויים במהלך השנים.ממי שעוד היה עוסק ביצירה באופן פעיל, מצייר, מפסל ומקשיב להמון מוזיקה קלאסית למי שמצאתי בהגעתי אל בית סבים. שמחתי לדבר עם יוחנן, ניהניתי מהתגובות החיוביות שלו להתעניינות שלי.
הוא הפך לאדם חייכן וסובלן שדבר קטן היה משמח אותו. גם כשהיכולות נראו מצומצמות, יוחנן נשאר יוחנן, אוהב לטעום יין, לאכול גבינה צרפתית ולהקשיב למוזיקה שחיברה אותו אל עברו. הרגעים המיוחדים שלי עם יוחנון ניתנו לי כשהקראתי לו מכתב שהיה מגיע מדי כמה חודשים מאחיו רוברט, שדאג לספר לו על מעשיו בכתב יד גדול ומקושט כשהכל מלווה בצילומים שמתארים את ההרפתקות שלו ושל נדין אישתו.
עם יוחנן למדתי שלא הכל נאמר שבעצם הקרבה לא חייבת להיות מתורגמת למילים. הרגעים החזקים באמת הם הרגעים שהתקשורת עוברת ונקלטת ללא מילים. התקשורת הלא מילולית.
איך לסכם את ההכרות עם יוחנן? המילים היו מכשול בתקשורת בינינו וברגע שעברנו מעבר למגבלות המילים התגלה לי אדם עם נפש רגישה ועמוקה שהעריך כל מחווה של טוב לב וכל ג'סטה, קטנה כגדולה.
יוחנן אני יודעת שלא הספקתי לעשות את כל מה שרציתי להספיק, לא ביקרתי אותך דיו, ועוד הרבה דברים אחרים ואני מצטערת על כך כבר עכשיו.
אזכור אותך תמיד ואוהב אותך תמיד.
יהיה זכרך ברוך.
אנג'לה

10.01.19
 
 
---------------------------------------------------------------------
מכתב מעזרא אלון בר-און
יוחנן היקר -
הנה מגיע זמן הפרדה. עצוב לי. היינו חברים, נשאר כך.
לא אבוא לבקר אותך שוב בבית אבות. עברת לבית קברות, זה המקום שבו נתראה מעכשיו . לא אראה את החיוך שלך יותר, חיוכך שהאיר את פניך .
יש לי זיכרונות טובים מהתקופה בה חיינו כולנו בדירות בשכונת ה"חומות". אני נזכר בך, במישל ובילדים. עד היום אני זוכר את הדיונים האינסופיים שהיו לנו על הפסיכולוגיה האנושית. הספרים שלך בנושא עזרו לי אז מאוד . אני זוכר גם את האופניים המהירות שלנו. ספורט שהתחלנו להתאמן בו ביחד כדי להתחרות עם יגאל, שרכש את אופני המרוץ הראשונים בברעם.
יוחנן, רק זיכרונות טובים יש לי ממך . דרך צלחה בעולמך. תמסור דרישת שלום לאביבה בר-און ז"ל אשתי לשעבר.
יום אחד דיברתי עליה איתך, והתחלת לבכות, אז בכינו יחד ואנשי בית האבות לא ממש הבינו מה קורה.
להתראות חבר, אנחנו נמשיך להעלות זיכרונות עליך, כך שלעולם לא נישכח אותך.
 
---------------------------------------------------------------------
לאבא יוחנן מיגאל בשם הבנים
בטיסה לכאן חשבתי שהנה, זה כמו עוד נסיעה הביתה לבקר את אבא.
רק שהפעם כל בן מגיע ממקום אחר כדי ללוות אותו בפעם האחרונה.
כל אחד עם מטענים משלו ושלושתנו עם הרבה זיכרונות טובים של אבא אוהב נחוש ואמיץ שעושה הכל עד הסוף, גם אם לא בדרך הכי קונבנציונאלית. ומי שיודע, גם אנחנו היינו ילדים מאתגרים...
כיום אני רואה הכל באור מאוד חיובי, ומשעשע אפילו. בעיקר שעכשיו תורי לרסן ולחנך את ילדי. זה גורם לי לחשוב הרבה על אבא וההתמודדות עם החיים, ושלא נשכח שבו זמנית אלו הרגעים הכי יפים של החיים שלנו והוא עשה עבודה טובה בסופו של דבר.
מאז שעזבתי, כל שנה באנו לבקר את אבא וחברים כמובן. עם השנים נוספו הילדים שהכירו אותו כמו שהוא על כסא גלגלים ובשבילם זה היה נורמלי. כשהיו קטנים אבא החזיק אותם על הכסא, אחר-כך הם טיפסו עליו ובסוף הם רבו מי ידחוף אותו בכסא המגניב שלו.
נמשיך לבוא לבקר את ההורים ואת הקיבוץ שתמיד יישאר בית. ובית חם שתמיד קיבל בזרועות פתוחות, שעוזר בכל מה שצריך ושלא נדבר על בית הסבים שבלעדיו קשה לי לדמיין את השנים האחרונות של אבא ושלנו. הטיפול באבא היה מדהים כמו כל העובדים שנהיו כמו המשפחה שלו ושלנו.
יהיה זכרו של אבא ברוך
 

baram abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות