Rapoo- It solutions & Corporate template

תקציר העוול של כפר בירעם והתייחסות ברעם לנושא

5.2.2015

 

היישוב היהודי בכפר בירעם התקיים כנראה מהמאה השנייה לספירה ועד ימי הביניים. בסביבות המאה ה 16 התיישבו נוצרים מרונים במקום. בנובמבר 1948, במהלך מבצע חירם במלחמת השחרור, התבקשו התושבים, אשר לא התנגדו לכיבוש הישראלי, לעזוב את הכפר לשבועיים (לצורך ייצוב קו הגבול עם לבנון). מאז, כ 65 שנים, למרות הבטחות רשמיות והחלטות משפטיות, מסרבת מדינת ישראל להתיר לעקורים וצאצאיהם לחזור לכפרם.
בשנת 1951 פנו התושבים לבג"צ, וזה הורה להחזירם לכפר. המדינה סירבה לבצע את החלטת בג"צ,
וב 1953 הורתה לצה"ל לפוצץ את בתי הכפר.
כיום חלק מעקורי בירעם יושבים בג'יש (גוש חלב) ובמקומות נוספים בישראל, חלקם בלבנון ואחרים פזורים בעולם.

 

ביוני 1949, 7 חודשים לאחר פינוי התושבים, הגיעו המייסדים של קיבוץ ברעם לכפר והתגוררו בו כשנתיים, עד להקמת נקודת ההתיישבות הקבועה (כ 2.5 ק"מ צפון-מזרחית לכפר). במהלך תקופה זו למדו את מה שקרה לתושבי בירעם וקשרו עימם קשרים טובים. כאשר נודע לחברי ברעם (שכבר היו בנקודת הקבע) שעומדים לפוצץ את בתי הכפר, הם ניסו למנוע את הפעולה אך ללא הועיל ובתי הכפר פוצצו ע"י צה"ל.

 

במהלך השנים היו מספר דיונים בברעם, על עמדת הקיבוץ בסוגיית החזרת העקורים לכפרם.
יש חברים המעדיפים לשמור על ניטרליות מלאה ואי הבעת כל עמדה פומבית בנושא, ויש חברים התומכים בפומבי בתיקון העוול שנעשה לתושבי הכפר ובהסדר להחזרת העקורים לכפרם.

בסיכומו של דבר עמדת הקיבוץ כפי שהתבטאה בדיונים הנ"ל היא:

1.     קיבוץ ברעם מכיר בעוול שנעשה לתושבי כפר בירעם (ואיקרית).

2.     קיבוץ ברעם אינו מתנגד להחזרת עקורי בירעם לכפרם.

3.     קיבוץ ברעם מצפה שיישובי האזור יהיו שותפים לגיבוש הסדר החזרה.

 

מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות יישוב רותם