חיים
חיים הגיע לקיבוצנו, איילת-השחר לפני כ-7 שנים. בשבילו היה זה צעד מהפכני וכואב, להיפרד מקיבוץ ברעם שהיה ממקימיו ובו חי עשרות שנים ואותו אהב כל כך, להתרחק מבני משפחתו וללכת למקום אחר, גדול וזר.
חיים עשה זאת מתוך הכרה ופיכחון, הגיע לאיילת-השחר בעקבות אהבתו לאניטה. כאן, אצלנו, חי חייו בצנעה ושלווה, אדם שקט, מופנם ונעים הליכות, שהתחבב על כולנו, שבאו עימו במגע. אנו, שהתקרבנו אליו יותר, גילינו אדם משכיל, תרבותי, חובב מסעות ואמנות, פסל חובב, שיודע ליהנות מהחיים.
אוהב את משפחתו החדשה ושמחנו באושרה של אניטה, חברתנו, שידעה הרבה מכאוב, צער ואובדן בחייה, שכלה בעל, שמעון זיתון, ובת צעירה, רוויטל.
אניטה וחיים נהנו איש מחברת רעותו, התלכדו למשפחה מסועפת ואוהבת, נסעו, טיילו בעולם ואיש לא שיער עד כמה אושרם קצר ופגיע..
ולך אניטה שלנו נאמר: איתך ביגונך, ולכל המשפחה: מי ייתן ולא תדעו דאבה עוד.
בית איילת-השחר
אורה
