יאן נולד במרסייל שבצרפת בשנת 1942. היה בן בכור לשלושה בנים שנולדו לווילי וגוסטי, הוריו. שרלוט שאלה אותי ביום פטירתו כמה זמן אני מכיר את יאן? את יאן פגשתי לראשונה לפני 45 שנה במחנה קיץ של השומר-הצעיר בצרפת. נער יפה תואר, עם בלורית בלונדינית, חייכן וצוחק כל הזמן. יאן היה פעיל מאד בתנועת השומר-הצעיר בעיר ליון, שבה השתקעו הוריו לאחר המלחמה. בשנת 1961 עלה לארץ במסגרת גרעין השומר-הצעיר לאדמית. את השנה הראשונה עשה בהכשרה בקבוץ אילון, יחד עם החברים הראשונים של הגרעין שהגיעו ארצה. מיד עם הגעתו לאדמית היה יאן פעיל בקיבוץ ומילא תפקידים מרכזיים, ריכז את ענף הבננות, היה מזכיר קיבוץ, רכז ועדת תרבות ועוד... יאן היה גם פעיל מאד בכל הקשור לפוליטיקה, תמיד נלהב, מוכן לטפס על בריקאדות, מאד שמאלני עם דעות מוצקות וברורות לגבי זכויות האדם. יאן היה תמיד עסוק ביצירה אומנותית כלשהי, בעיקר בתחום הציור והצילום, התעניין בקולנוע ותמיד היה לו זמן לעסוק בעשרה דברים בעת ובעונה אחת. הוא היה גם רקדן מעולה, מלא שמחת חיים, השתתף בכל מסיבה אפשרית. הוא נשאר כזה עד יומו האחרון. באדמית יאן נישא לאורנת ונעמה נולדה בשנת 1966. כאשר התפרקה אדמית בשנת 1968, החליטו יאן ואורנת להמשיך ולנסות לחיות בקיבוץ, לעומת הרבה חברים שלנו שחזרו לצרפת או עברו לעיר... הם עברו לברעם שבה הכירו מספר חברים: ויקו ז"ל ושלמק, שעזרו לקיבוץ הצעיר, חיימקה וגאולה שהיו מוכרים עוד משליחות בחו"ל ועוד חברים. עם הגעתם לברעם, עבד יאן בלול מספר שנים ולאחר מכן השתלם במקצוע שהוא אהב יותר מכל, מקצוע ההוראה. בתחילה היה יאן מורה בבית-הספר היסודי בברעם ולאחר מכן ב"מנור" ובבית-הספר הספר "אנה פרנק". ליאן היה חשוב יותר להעניק לילדים ידע כללי וערכים הומניסטים. פחות היו חשובים לו ההישגים של תלמידיו באותם המקצועות שהוא לימד. הוא היה חבר לתלמידיו, הסתכל עליהם בגובה שווה והעניק להם הרבה חום ואהבה. במקביל לעבודתו המשיך לעסוק יאן בתחומים רבים כל כך שקשה לפרטם. בברעם נולדו אלון וליאנה. יאן היה מאמין אדוק בערכים של מפ"ם וקיבל קשה את כל תהליך הפירוק של המפלגה ואת התדרדרות הקיבוץ הארצי. עם הקמת מר"צ הצטרף מיד אליה והמשיך בפעילות אינטנסיבית למען השלום. יאן נקרא לפעילות פוליטית במפלגה ונענה ברצון. במשך שנים תפסה פעילות זו מקום חשוב בחייו. לימים, פנו אל יאן למלא שליחות תנועתית בפריס, הוא יצא לשם לשלוש שנים עם המשפחה. עם הכנסת המחשב לחיינו גילה יאן אהבה חדשה והתמסר כולו להובי החדש בשעות הפנאי. כאשר תקפה אותו מחלת הסוכרת, לא היה מוכן יאן להיכנע למגבלות המתחייבות מהמחלה. הוא היה משוכנע שהוא תמיד יהיה חזק ממנה. דרכם של יאן ואורנת נפרדו לפני מספר שנים אבל הם נשארו חברים טובים והמשיכו לדאוג יחד לילדים ולנכדים שנולדו לנעמה ולאלון. כאשר יוחנן חלה ונדרש למצוא אדם שיעזור לו, נענה יאן מכל הלב לאתגר הקשה. הוא הקדיש שעות אין ספור בטיפול ביוחנן ועזר בטיפול בחברים נוספים ובהורים של חברים. ללא הכשרה אבל עם לב ענק ונשמה טובה שאין כמוה, הקדיש יאן את כל מרצו למשימה החדשה של סיעוד. פעם הוא אמר לי שהוא רואה בזה יעוד ורוצה לעשות הסבה מקצועית בכיוון. לפני מספר שנים יצר יאן קשר חדש עם שרלוט ולאחרונה ביקש להביא אותה לברעם כדי לבנות איתה חיים חדשים. למרות שהיה חולה הוא תמיד דאג לאחרים ולעתים הזניח את מחלתו באומרו שהכול יהיה בסדר. מסירות זו והרצון לעזור הביאו אותו להציע ליוחנן לצאת איתו לטיול בספרד. עמרם הצטרף אליהם וכולנו עקבנו בדאגה אחר התלאות שמצאו אותם שם. בסופו של דבר נסעו השניים לפריס ולאחר שהשלים את המשימה ודאג עד לרגע אחרון ליוחנן, לבו לא עמד לו. הוא נכנע בצורה שקטה ונפטר בשינה בתוך הלילה. יאן הספיק לחבק את נכדתו הקטנה, יובל, עוד לפני נסיעתו לספרד. יאן הוא הבן השני שהוריו מאבדים. היה לו אח צעיר, שמחה, שנפטר בגיל 19 ממחלת לב. כולנו קבלנו בהלם ובתדהמה את ההודעה על מותו. אנו מתקשים להתמודד עם הפרידה הפתאומית. עליזותו התמידית, נכונותו לעזור, טוב לבו ללא גבול, יחסרו לנו מאד. אני אבלים עם הוריו, אחיו ג'רר, ילדיו ונכדיו וכל משפחתו, ומשתתפים בכאבם. יהיה זכרו ברוך!
דברים על קברו – יאן הובר