יוסף (ויקו) ארנין

ויקו נולד ברומניה ועלה ארצה בהיותו ילד. היה חבר השוה"צ בקן חיפה, גדוד "ניר".
הוא התגייס לפלמ"ח למרות התנגדות התנועה ושירת כקשר ביחידת "הגדעונים".
אחרי מלחמת השחרור שהה בקבוץ גבולות ונדד בארץ. כשהגיע לברעם הכיר את אילנה, נשא אותה לאישה ונולדו להם שלושה ילדים: אורי, עמי ויעל.
ויקו עבד במסגרייה. בעל תבונת כפיים, איש עקרונות ומסור מאד לעבודתו ולקבוץ.
הוא עסק בחקר תולדות כפר ברעם ואף כתב עבודה בנושא. חלומו היה להיות בזקנתו אחראי על האתר העתיק שבכפר. בחיפושיו בסביבה הוא מצא שרידים של ישוב קדום, בדרך הלבנה לכרם ב'. הוא בדק את מה שאנחנו קראנו "הגתות", שקעים חצובים בסלע בחצר הקבוץ מול הקיטור. הוא טען שאלה כלל אינן גתות כי אם מקום פולחן לישוב שהיה קיים כאן לפני 5000 שנה.
בן חמישים שנה היה במותו.