עומדים אנו אבלים על פי קבר רענן זה, קבר דויד כפרי היקר, שהיה בזמנו חבר בתנועת השומר-הצעיר במחתרת במצרים. הגשים עלייתו ארצה דרך צרפת בשנת -1952, והגיע לברעם ב-1954 אחר תקופת גיבוש ונח"ל בעין-החורש, מסילות ושער-הגולן. אנו מעלים את זכרו ברגש של כבוד והערצה לנפשו האצילה ולפעלו החרוץ, הנאמן והמתמיד בכל תחנות דרך חייו. הוא הצטיין בכל השנים האלו, תחילה כרפתן ונוקד, אחר-כך כספרן בספרייתנו וכתברואן וחצרן בחוצותינו. דוד היה מיזוג כה מושלם של ספרא וסייפא. אם גם נקנה אצלו הדבר במאבקים קשים, ודרמה, אף ייסורים, אך ללא לאות לחם את מלחמתו להטיב עם גורלו האישי ברוב כוח, להקים אולי משפחה חדשה, להדק קשרים עם שני בניו ועם בתו ובעלה. אין כמוהו מסור היה האיש לבית-קיבוצו וייעודו. והנה, בדמי ימיו בצאתו לחופשת קיץ נכספת, חטף אותו הגורל לנצח ואותנו השאיר יתומים לעדנו-בראשיתנו, היא תקופת החלוציות, שהוא אכן משך עדי ימינו, בהעניקו לה משנה-זוהר. אנו הנותרים בלעדיו עלי אדמות, פונים אליו נרגשות בקריאה אחרונה: חזק ואמץ! יהי זכרו ברוך! שלום לו לדוד! עמרם ברעם, 20.8.82, ב' באלול תשמ"ב
