Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה ברעם
יהי זכרם ברוך.

דף הנצחה ללוצאטי דרור ז"ל
(11/12/1969 - 06/01/2017)     (  -  )

דרורי היקר והאהוב
מגיל צעיר בחרת לעשות את הדברים בדרך שלך.
ילד מקסים ואהוב , לומד במהירות ובזריזות לרכב על אופניים ובקלות לומד לנגן בכינור, בפסנתר ובגיטרה כותב שירים ומחבר מנגינות . ילד מוסיקלי...
בחג החנוכה ישבנו כל המשפחה סביב השולחן , חגגנו את יום ההולדת שלך ושרנו ביחד את שירי חנוכה בהרמוניה. אנחנו דומים במראה וקרובים בלבבות.
בחג פורים התחפשת לנסיך הקטן , ילד נסיך עם שיער זהוב ושרביט ביד. אמא באהבה תפרה והכינה לך את התחפושת. אמא גם סרגה לך סוודרים וצעיפים. בחורף היית נוסע עם אבא לגלוש בחרמון ונהנה מהמורדות הלבנים ומהשלג הרך.
התגייסת לצבא ולאחריו נסעת לטיול הגדול לארה"ב. תמיד מוקף בחברים ואהוב. אתה חוזר אל הקיבוץ , אל הבית, מרכז את ענף השלחין בצניעות ובענווה. גאווה גדולה לאבא.
אתה ממשיך ומחפש מה ללמוד, עובר את בחינות הפסיכומטרי בהצלחה ומתלבט, האם לבחור בלימודי המתמטיקה הכימיה או אולי רפואה, ואתה בוחר במוסיקה שיש בה את הכל ... את הצלילים , את הנשמה , ואת הקול היפה שלך.
אנחנו נשארים עם אבא ואמא, נעבור איתם עוד חורפים קרים ובקיץ תבוא שמש חמה וטובה, ונזכור אותך תמיד, פרח יקר ואהוב של כולנו
אוהבת אותך בכל ליבי ,
עידית .
 
על מה אני בוכה בורקו חבר אהוב שלי?
על מותך אני בוכה או על חייך? על הנפילה האחרונה שלך אל השקט, או על הנפילות הרבות הקודמות ההתרסקויות שלך אל תוך תהומות הנפש? האם אני בוכה על ילד הפלא שהיית הכי חכם, הכי מוכשר הכי יצירתי? או על המבוגר שנהיית שנע בין חידלון עמוק לגאות יצירתית שופעת ושורפת? אני בוכה על החלקים בילדותך שחוללו, על הנעורים שלנו מלאי ההתנסויות, על הקשר בינינו שזיגזג והשתנה אך מעולם לא התנתק.
על האהבה בינינו אני בוכה. בורקו חבר אהוב שלי, כמה דיברנו על בחירתך בבדידות כדרך חיים. לא הצלחתי לתפוס זאת בחייך ועכשיו כשאני מדמיינת את הנסיעה האחרונה הזאת לעבר מותך, כשאין נפש אחת בעולם שמלווה אותך במסע הזה, אני נחנקת. אני בוכה בורקו על החייל הגיבור שהיית, על עיטור אומץ הלב הנדיר שלך, אולי באמת המוות מעולם לא הפחיד אותך. אני בוכה על המחלה שטרפה אותך. שהתאכזרה אליך. שטשטשה אותך שלא אפשרה לך להיות אתה - אתה אדם חי מלא ויוצר.
אני רוצה לומר גם משהו ליורם ושרה, אתם הייתם ועודכם הורים מופלאים לבורקו, המסירות האינסופית יחד עם ההבנה העמוקה שלכם שלא תוכלו לכלוא את נפשו הפרועה כדי לגונן עליו יצרו בשבילו את המסגרת היחידה בה הצליח לחיות. עד שלא יכול היה יותר. הוא ידע כל רגע בחייו שאתם איתו: תומכים נוכחים אוהבים מעריכים מחזיקים מחזקים. כאמא אני יודעת עם יד על הלב שזה ממש לא מובן מאליו. בורקו חבר אהוב שלי, אם היו ייסורים הם אינם. אם היה סבל הוא נמוג. אין יותר כבלים. אין תרופות. אין חוקים. אין. יש רק אין. אתה חופשי. אוהבת לנצח.

מוריה





יורם ושרה – בחרתם שם מתאים.
בשבילי דרור שלכם ושלנו – זה חופש , חופש לחשוב ולהיות אדון למחשבותיך , חופש להחליט מה טוב בשבילך, חופש להסתכל ולבחון את החיים ו"לקחת את הזמן על ספסל בגן הציבורי..." וכמובן הכול בדרכך המיוחדת , השקולה , ה"כבדה", הבוחנת והבודקת .
דרור, אדם חושב ומעמיק שלקח את הדברים דרך המוח ללב, וללב היה כבד יותר ויותר, וכול תוספת של אבן דרך בחייך לא הקלה בהכרח... והזמן והדברים קרו;
ולפעמים הייתה הרגשה שאתה לא עומד בקצב וצריך עוד קצת מאותו זמן כדי לסגור את הפערים ולחזור לשורה.
ואתה כאמור לא איש של שורות, שלשות והצדעות.
כך לדוגמא , כאשר יצאת לתל אביב אחרי שנים בקיבוץ של תרומה ועשיה וריכוז השלחין ושרות צבאי משמעותי , פתאום השמים החליפו צבע ואווירה ועברת שם "וואחד" חוויה שלעכל אותה לקח לך הרבה יותר משנה.
אנחנו עכשיו בפרידה אבל חשוב שידעו שהיית חבר טוב, שהיה כיף להיות אתך ,היית "קול" ומיוחד והוספת המון צבע לחבורה שהיינו חלק ממנה.
חשוב שידעו שהיו לנו הרבה שנים טובות, מעולות, בילדות ,בנערות בצבא ובח"צ – גם אם עשינו קצת בעיות ודפיקות לב להורים ולמחנכים.
חשוב שידעו לגאוות ההורים שאנחנו - החברים תמיד הרגשנו שאתה עם המוח שלך, גדול עלינו בכמה מספרים וראינו איך כשרצית למדת והגעת מידית להישגים.
החילוץ תחת אש של מפקדך בסיור במילואים – מעיד על האופי והאומץ שידעת להפגין ברגע שבו אין מסכות ואתה פשוט אתה , גיבור צנוע...שבסך הכול רוצה להגיע הביתה בשלום.
והמוזיקה, פשוט לקנא , איך זה בא לך בטבעיות, זרם, נוצר, התעבה, קצת התייבש ובסוף חזר.
אחי, מי שמחפש מוצא...משהו, חיפשת את התוחלת לחיים, אבל אפילו אתה לא מצאת והיו משברים.
החיים הם שילובים, כמו מתכונים.

גורי בר-לב


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות