דפי הנצחה

7.8.2024
קורות חייו של חברנו היקר צצה כתבו עינת ושחר
צצה נולד בשנת 1932 בחדרה, הבכור למשפחה בת שלושה ילדים, להוריו שמואל ואירמה. כשהיה בן שנה, שנת עלייתו של היטלר לשלטון, הזמין שמואל את הוריו מגרמניה לראות את נכדם הראשון. הוריו הגיעו ושמואל לא הסכים להם לחזור לגרמניה וכך ניצלו סביו של צצה שגרו איתם בביתם הקטן בחדרה. הוריו הקימו בית דפוס והתפרנסו ממנו וממשק בעלי חיים קטן. צצה למד בבית הספר לילדי עובדים בחדרה שם קיבל גם את שמו המיוחד שליווה אותו עד יומו האחרון. בתיכון למד בבית ספר החקלאי בפרדס חנה. בנעוריו הצטרף לתנועת השומר הצעיר, וערכי התנועה ביחד עם הערכים שספג מהבית עיצבו את דמותו כבוגר. הצטרף לגרעין גבולות לברעם, הגיע לכפר בירעם, פגש את מלכה, הם התחתנו, הקימו משפחה, טל נולדה בשנת 1956, נגה בשנת 1962 ושחר בשנת 1966. לצצה ומלכה 4 נכדים.
בברעם עבד קצת בבניין ולאחר מכן היה רועה צאן במשך עשרים שנה. לאחר סגירת ענף הצאן, המשיך באופן טבעי ללימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, לא לפני שהיה מזכיר קיבוץ. כשהיה מזכיר חקר צצה והוביל את נושא עקורי בירעם, תמך בהשבתם ופעל למען מטרה זו. בהמשך עסק בחינוך והיה פסיכולוג אך התמקד במחקר סוציולוגי. צצה היה איש הגות וסיפרו "הקיבוץ מת יחי הקיבוץ" ובו רעיון הקיבוץ השיזורי שיצא בשתי מהדורות, השפיע על דורות של צעירות וצעירים נלהבים שבדרכם מיישמים אותו בעצם ימינו אנו, בעיקר בקיבוצים העירוניים. הוא חקר קומונות בעולם, את הרעיון השיתופי ואת דרכי הגשמתו המגוונות. הגן היפני והאוריגמי בו צצה שלט היו השראה מביקור ארוך בקומונות ביפן.
זכורה מסירותו לחדר האוכל שלנו מתוך ראיית חשיבותו ומרכזיותו. הוא הקפיד להגיע אל כל הפינות כולל ניקוי האבנית מהמדרגות בעזרת זכוכית. הוא המציא את מודד הרווחים בין השולחנות, יצר את הקישוט המופלא והמואר לחנוכה, המציא ומימש את הסוכות השכונתיות, אותן יצר מסנאדות מגולפות למשעי, שצוות הנוי תיחזקן ושייפן בימות החורף על פי הדרכתו המדוייקת...
צצה הפליא לצייר. הוא אייר את סמל השיאון שהפך עם הזמן לסמל של ברעם. בשילוב של ציור וחזון הוא צייר את כולנו בבניין רב קומות כולל אחד, חזון שהתממש סוג של, כשמאות מאיתנו, מפונות ומפונים, התארחנו כאן, במלון קיסר הכל כלול...
הוא עבד גם בקבוצת סנונית וזכורות העוגיות והסוכריות החופשיות שהיה שם בחדרי השינה לאחר המקלחות, במנוחת צהרים. זכורות גם עמידות הראש שעשה בברכה כשהלך איתם לברכה, שהיו פרס על התנהגויות כאלה ואחרות...
צצה ומלכה היו זוג מסור, יחד יצרו גינת פלאות יפנית סמוך לביתם ולפניה את הגן היפני עם מתנדבים מיפן שעבדו בנוי.
הם היו היחידים שסירבו לתוספת חדר לביתם בשכונת הקומותיים כי הם לא צריכים, הם השתדלו לחיות על פי מידותיהם, בצניעות, ולא על פי המידות הגדלות והולכות שניתנו, כי הגיע תורם.
היצירתיות שלו באה לביטוי גם בניקוש עשבים בדשא שחילק אותו לפסים, פסים, עם חוט ובשקדנות היה עובר פס פס. במתלה מעילים מקיסוס בביתו, בפוטושופ בעידן הקודם, בעזרתו יצר את תמונת הקיבוץ שתלויה במועדון שלנו, בהמצאת קל"ע: קיבוץ, לימודים, עבודה, סטודנטים שעבדו אצלנו בעונת הקטיף, באירגון טו בשבט עם מלכה רעיתו. ועוד ועוד. רוב הזמן בסבלנות דיוק וקפדנות.
צצה חי חיים מלאי עניין, הגשמה, חשיבה, התבוננות, הוא היה מקורי להפליא, עצמאי בדעותיו ובעל חוש הומור דק וייחודי. הוא היה מחולל, משפיע וחי חיים מלאי יצירה משמעות וטעם.
בשנים האחרונות טיפל צצה במלכה במסירות אין קיץ, הטיפול בה הפך למשמעות חייו - בחודשים האחרונים היו שניהם בבית ותיקי טבריה, שם נפטר צצה, כפליט רחוק מברעם שבאדמתה נטמן היום.
יהי זיכרו של חברנו היקר צצה אליהו רגב, כתוב וחתום בסיפור תולדות קיבוץ ברעם.

*****************