|
|||||
בס"ד
אימא שלנו הייתה ניצולת שואה שמעולם לא סיפרה את סיפורה בקיבוץ. אבא שלה נרצח בצעדת המוות. היה שנה וחצי באושוויץ והציל הרבה מאד יהודים ואף יש לו פינה מיוחדת ב"יד ושם". אימא שלה אף היא הצילה הרבה משפחות יהודיות בעיר ליון (LYON), ובסוף המלחמה אף זכתה לכבוד גדול מאד כאשר נציגים מהקהילה ב- LYON הגיעו במיוחד לביתה להרמת כוסית והוקרה. צלקות העבר לא הגלידו אף פעם וליוו אותה כל חייה. אחת התכונות החזקות ביותר של אימא הייתה שמירת לשון הרע . אנו העדנו בעבר ונעיד גם עכשיו אחרי לכתה, כי מעולם לא שמענו את אימנו מרכלת או מדברת לשון הרע על מישהו , ואף הייתה מקפידה ומוציאה מביתה אדם אשר דיבר לשון הרע. אימא הייתה בעלת חסד גדול מאד. עזרה הרבה לעולים חדשים ומשפחות נזקקות ונהגה לבקר חולים בקיבוץ באופן קבוע. אימא הייתה גאה מאד במפעל המשותף הנקרא קיבוץ בר- עם ומאד התגאתה בחבריי הקיבוץ, שמחה בשמחתם וכאבה בכאבם. למרות שהמסע לא תמיד היה קל, אימא נפרדה מבית ברעם ומהעולם באהבה גדולה. יש לנו כבוד גדול מאד להיות ילדיה של אישה בעלת מעלות ייחודיות כאלה. יהי זכרך ברוך , אימא שלנו תהי נשמתך צרורה בצרור החיים בנך יובל ובתך קרן בשם אימא , בשמנו ובשם כל הנכדים והנינים של סוזן אנו רוצים לומר תודה רבה לכל האנשים ובעלי התפקידים שליוו אותה בשנים האחרונות, ובמיוחד ל- ועדת הגיל השלישי שטיפלו ברגישות. לאירה שליוותה אותה בשנים האחרונות. לסער וקסלבאום שאף פעם לא התעייף והיה סבלני תמיד. לאריאלה יעבץ שתמיד תמכה מקרוב ומרחוק. לגורי ויעל ברלב שליוו ותמכו בנו ברגעים הקשים. המון תודה ואהבה יובל מאיר וקרן לוי ------------------------------------------------- תמונות קטנות לזיכרה של סוזן, סולטנה היקרה מאז ילדותי הרגשתי שסוזן אחרת, כשבאתי לקרן חברתי הבחנתי שגם ביתה המקסים לא היה סטנדרטי, אני זוכרת קטיפה ובדים יפים... סוזן אירחה אותי בנדיבות, היא קראה לי חמודה, מאז ועד עולם, במבטא צרפתי, בקול נעים, וצחוק מצלצל... כשהעירה אותנו בבקר, את ילדות וילדי קבוצת סנונית בכיתה ד' אולי, הייתה באה לכל ילד וילדה ושואלת בחביבות מה נרצה לשתות הבוקר: תה, נס קפה... והייתה מביאה את כוס השתייה למיטה, מנהג שהיה שונה בתכלית ממנהגן של מטפלותינו וממנהג הורינו האחרים, שהקפידו שנקום, נתארגן, ונשתה על יד השולחן, כנהוג, כמו שצריך... סוזן, שתי אחיותיה רוז ולונה, משפחותיהן, ילדיהן ואימן נונה, היו חלק מקיבוץ-ילדותי, הן עזבו וסוזן נשארה בברעם... במשך השנים, גם כשהזדקנה, ראיתי את סוזן הולכת נמרצת, על כבישי ברעם, באזור מחסן עמרם, היא נראתה בריאה, חזקה וחופשיה, לאחרונה אמרה לי שהיא לא רואה טוב... סוזן הייתה אישה יפה, מיוחדת, שהלכה בדרכה, ולא תמיד צעדה בתלם הברעמי - יהי זיכרה של סוזן, סולטנה היקרה, ברוך – עינת לוצאטי ------------------------------------------ סוזן היקרה, לימדת אותי את מידת הענווה והצניעות לימדת אותי את מידת הנתינה בסתר לימדת אותי את מידת החסד והרחמים אך מעל הכל לימדת אותי את מידת הסליחה והמחילה נוחי על משכבך בשלום תמיד היית ותיהי בליבי אוהבת, ענת אמסלם נקברה בצפת |
הוסף |
|
|
|
|
|