Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה ברעם
יהי זכרם ברוך.

דף הנצחה לשוורץ עדה ז"ל
(29/12/1934 - 23/08/2019)     (  -  )

קורות חיי עדה יקירתנו – עינת לוצאטי
עדה נולדה בשנת 1934, להוריה סילביה וגוסטב, שנתיים אחריה נולד אחיה פרנקו. היא גדלה בבית יהודי מסורתי בטריאסטה שבאיטליה.
בגיל 5 בעיקבות חוקי הגזע ורדיפת היהודים, ברחה המשפחה לדרום איטליה, הם הסתתרו בכפרים, בזהות בדויה.
פעם אחת ירדה עדה הקטנה מהרכבת לשירותים. לנגד עיני הוריה, חייל גרמני עצר אותה ושאל: "מה זו השרשרת שיש לך"", היא ענתה בתושייה מדהימה: "אבא שלי מורה למוסיקה ואלה תווים מיוחדים", וניצלה. על השרשרת היה כתוב שדי בעברית –
כשהאמריקאים נכנסו לאיטליה מדרום, עלתה המשפחה איתם לטריאסטה, כדי לגלות שלביתם פלשו שלוש משפחות, שבהמשך יצאו.
בגיל עשר, אחרי שעברה מבי"ס לביס במהלך הבריחה, חזרה עדה ללמוד בטריאסטה. פעם אחת סיפרה לשכנתה לספסל הלימודים שערב קודם ראתה סרט וזו ענתה לה: "חשבתי שליהודים אסור לראות סרטים", היא באה להוריה והודיעה להם שתעלה לארץ בגיל עשרים. וכך היה.
עדה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר, במסגרתו הייתה בגרעין "משעולים", עלתה לישראל, לקיבוץ ברעם, התגייסה לצהל והייתה מפקדת בצבא.
בברעם עבדה ברפת, רעתה את הפרות רכובה על הסוסה רוח, פעם אחת ברחו שתי עגלות אל מעבר לגבול, עדה דהרה בעקבותיהן, עברה את הגבול והחזירה אותן הביתה...
עדה הייתה מהנשים הראשונות בברעם שעשו רישיון נהיגה, הייתה רכזת קניות, למדה שירטוט בטכניון, הייתה שרטת באלכם וחלמה להיות אדריכלית, מימוש חלקי היה ביוזמתה והובלתה את צביעת בתי הקומותיים שייפתה אותם מאד -
עדה יצאה לעבוד בגלריית הקיבוץ בתל אביב, הקימה את ענפית בה באו לביטוי כישרונותיה היצירתיים בעיצוב ויצירת מוצרי לבנדר הדפסות ועוד.
את הוגו הכירה עדה באיטליה, במועדון לילה, הוא התאהב בה ואחרי שלוש שנים הגיע בעקבותיה לברעם.
בשנת 1965 נולד בנם גבי ז"ל ושנתיים אחריו נולד דן.
בשנת 1980 נפטר גבי ועדה חוותה את הנורא מכל, נושא שלא דובר.
עדה בחרה להמשיך, לחיות ולבטא את עצמה בדרכה המיוחדת, העצמאית והחופשית -
היא טיילה ברחבי העולם עד לא מזמן, הייתה בהמון מקומות: פפואה גינאי, סרילנקה, תאילנד, רחבי אירופה, קובה, ארצות הברית, בטיולי קיבוץ, בשנת חופש מהקיבוץ ועוד.
פעם אחת, בפראג, רצתה לראות את קברי בני משפחתה, המקום היה סגור, היא טיפסה על הקיר, מצאה את הקברים, טיפסה חזרה וקפצה לרחוב, לנגד עיני צופים משתהים לראות אישה לא צעירה, אך נחושה...
היא הצטרפה לטיול עם דן וטל בהודו, המשיכה כתרמילאית בגיל 68, ולימדה איטלקית.
היא הייתה סקרנית, פתחה אטלסים, ידעה המון שפות, הייתה בעלת תרבות אירופאית, סגנון טוב וטעם ייחודי –

עדה הייתה תוססת מחוץ לכל המרובעים, היא הייתה הרפתקנית חסרת פחד וגבולות, היא אהבה לרקוד, אהבה את הים והייתה נוסעת עם חברותיה לשחות ולהשתזף בחופיו, גם את הברכה בברעם אהבה והגיעה אליה עד ימיה האחרונים -
היא הייתה יצירתית, צבעונית, מוכשרת במלאכות יד, יצרה תכשיטים, ויטראז'ים, עיצבה גם מנורות למסעדת דיקסי בה עבד בנה השף דן, עבורו הכינה מילון איטלקי של מושגים ועזרה לו לרכוש את שפת הבישול האיטלקית, שהיא חלק מיצירתו הקולינרית.
עדה הייתה יפיפה, מושכת בייחודיותה, בעלת סגנון, טוב טעם וצימאון למרחבים, היא הצליחה לממש את אהבותיה גם בברעם, אותה אהבה והייתה שלמה עם החיים בה -

דן בנה, היה מקור אהבתה וגאוותה, היא חיכתה לשיחות הטלפון מדי שישי בארבע, ובשנים האחרונות מדי יום, היא אהבה את כלתה טל, והייתה מאושרת שטל נכנסה לחייה ובחרה בדן, אהוב נפשה. היא העריכה וטיפחה את הקשר החיובי בניהן.
לדן וטל נולדו גיא, תמר וזהר, נכדיה, שאהבו לבוא לבקר את נונה המיוחדת שלהם והיו מקור שימחה וחיות עבורה -
עדה חלתה בסרטן ראות, לאחר הכריתה, היא המשיכה לעשן ולשתות ולחיות את חייה בדרכה -
עדה התקשתה לקבל עזרה, גם בשנים האחרונות, כשנחלשה. תמיד הייתה עצמאית ועקשנית, היה לה קשה לשאת את תחושת התלות -
גלדנה העוזרת האישית המסורה שלה, ליוותה אותה בחודשי חייה האחרונים –
מרבית הזמן עדה לא סבלה, בנה האהוב דן ליווה אותה וזכה להיפרד ולנשום איתה את נשימותיה האחרונות -

יהי זיכרה של עדה האהובה מבורך
 
עדה אהובה שלנו. טל שקד
ביום שישי בצהרים דן התקשר אלי למאוריציוס וסיפר לי שנשמת את נשימתך האחרונה.
ירדתי אל חוף הים כדי לאסוף את הדברים ולטוס חזרה לארץ. בדרכי על חוף הים חיפשתי אותך.
חיפשתי אותך משתזפת מרוחה בקרם ולווטה ומטגנת את עצמך בשמש כאילו אין מחר.
חיפשתי אותך שוכבת על החול עם הסיגריה הניצחית , שואפת עמוק לריאות, כי סיגריות Time, הן טעם החיים.
חיפשתי אותך מביטה בים שכל כך אהבת, לוגמת מכוס הקמפרי עם הקרח, הקמפרי שעזר לך להתמודד עם הרבה רגעים של כאב שידעת בחייך, וגם היה מקור לשמחה ולצחוק.

עדה שלנו- אשה יפה, גאה, חזקה. סקרנית, עקשנית, אשת ספר, מצחיקה.
היית אשה אחרת.
אשה של חופש.
אשה מלאה בניגודים:
היה בך סטייל אירופאי מיוחד יחד עם חיספוס ובוטות.
היית קיבוצניקית בנשמה ויחד עם זאת כל כך אינדיבידואליסטית ומרדנית.
השורשים שלך היו נטועים עמוק באדמת ברעם ויחד עם זאת היית אשת העולם הגדול.

נונה אהובה- תודה על הזכרונות הנפלאים שהשארת לכולנו.

חוטי הפסטה התלויים על כל כסא ומדף בבית, כך אני היכרתי אותך בפגישתנו הראשונה.
שעורי איטלקית לגיא תמר וזהר שכל כך אהבת והם כל כך אהבו אותך.
שיחות נפש על חוף הים בגואה.
חדשות באיטלקית בסלון המעוצב שלך.
עבודה של שעות בגינה עם הפרחים.
אהילי ויטראג׳ צבעוניים, כובעים סרוגים, הדפסי משי.
חוש הומור משובח.
סיפורים אל תוך הלילה על הבריחה שלכם לדרום איטליה בתקופת השואה.
טיולים אקזוטיים בכל העולם.
שיחות נפש עם החברות הקרובות. עם נורית האהובה שעות על המרפסת. זכרונות וצחוקים מאיטליה עם אריאלה ופרנקה. הטיולים לחול עם רותי.

והדבר שאותו אני לוקחת ממך יותר מכל- הוא הדרך שבה בחרת להיות אמא לדן. האהבה ללא תנאי. היעדר השיפוטיות. הקבלה המוחלטת של בחירותיו בכל רגע נתון, בפירגון ובאהבה, בלי שום רגש של אנוכיות.
וכמה מרגש היה לראות את הקשר והקירבה בינכם בשנה האחרונה לאחר שחזרנו מארה״ב. השיחות הארוכות, המגע, הרכות.
דן- גם בך למדתי להכיר צד חדש בשנה האחרונה שבה טיפלת באמא במסירות אין קץ.

אני רוצה בשמי ובשם דן לברך על הקסם הזה שנקרא קיבוץ ברעם.
להודות לכל החברות הקרובות שטיפלו בנונה.
להודות לכל הצוות המדהים שהקיף אותה בכל רגע נתון באהבה ובאכפתיות עם כל כך הרבה כבוד לבחירות ולרצונות שלה.

ולבסוף תודה מיוחדת לך גלנדה המקסימה. תודה שליטפת את עדה בעדינות וברכות שלך עד לרגע האחרון.

עדה שלנו, תהא מנוחתך עדן,
וכמו שאת היית נפרדת מאיתנו ומעצמך:
צ׳או בלה!





פרידה מעדה שוורץ –אנג'לה יינטיאן
ראיתי את עדה לראשונה ב- 1976 כשהגעתי לבר-עם.
המסלולים שלנו לא הצטלבו באופן טבעי כך שלא הכרתי את עדה האדם אלה יותר עדה הדמות הצבעונית, הססגונית, המטולטלת, היוצאת דופן, החפשייה. כל המילים האלה מתארות את עדה הפיזית בלבד.
ובכל זאת יש בי גם כמה ציוני דרך בהכרות שלי עם עדה –
עדה מארגנת לערב ט"ו באב את ריקוד הבנות לקצב נפוליטני והיא בת 40, שופעת חיוכים וקצב של צוענייה איטלקית. גבי בנה ז"ל, לבוש תוגה רומית, מוביל את החמור רתום לעגלה. על העגלה יושב אליעזר שלזינגר ז"ל בתפקיד בכוס, אל היין.
עדה מלמדת אותי את מלאכת הויטראז' ומלווה אותי בתהליך.
עדה מספרת את סיפורה של הקמת ענפית והחלום שלה ליצור כאן "
פרובנס" בגליל שבו יפרחו שדות לבנדר סגולים ונכוח הלבנדר ימלא את מגירת הלבנים בשקיות שזורות לבנדר עם ההדפסים של ענפית. ואני מדפיסה את העיצובים הססגוניים והצבעונים שאת יצרת עדה בכישרונך היוצא דופן.
עדה – הלוואתי לך את הספר שלי על הודו ב 2003 (השם שלך מופיע בתוך הכריכה בין שאר האנשים שנסעו איתו לשם ).
עדה – שמכינה עבודות יד עדינות ומקוריות ומחלקת אותן כמתנות לחג המולד שאנחנו מציינים מדי שנה ביחד בביתם של יורם וויני .
עדה – המסקרנת – שלא הכרתי באמת עד תום.
עדה – שחייך היו מסלול של עליות וירידות וכמי שמתבוננת מהצד נדמה לי שידעת איך לנווט את הספינה שלך גם במים סוערים.
לפני שנתיים ראיתי סרט על חוף רחצה בעיר הולדתך טריאסטה, היה לי חשוב לספר לך על מה שלמדתי על העיר טיריאסטה שהייתה עיר גבול בין איטליה ליוגוסלביה של אז. הסרט הציג את טריאסטה של היום ואיך שהעולם הישן פוגש את העולם החדש. כשסיפרתי לך נראית לי נרגשת ומתעניינת , זכרת גם את שם החוף: La lanterna–pedocine
שמחתי שהיה לי משהו טוב לספר לך על עיר הולדתך.
ולשנים האחרונות -
ראיתי כיצד המשפחה שלך עוטפת אותך באהבה ובדאגה ובכבוד ששומר על כבודך.
איך שהנכדים והנכדות עוטפים אותך באהבה, וקוראים לך נונה.
איך דן דואג לך ואיך שטל מלווה ברגישות את הכל ומוסיפה גם מחוכמת החיים שלה.
עדה, תהיה חסרה לי בנוף האנושי של ברעם.
עדה, 2 בניה של חברתך הטובה ריטה סצ'רדוטי, ז"ל מטריאסטה, מנואל ואריאל כץ ביקשו ממני להניח 2 אבנים על קבריך. אמרתי להם שאני אעשה זאת עבורם בשמחה ובעצב..
תנוחי על משכבך בשלום עדה. שנשמתך תצא ותפגוש את הנשמות של כל אהוביך שעזבו לפניך ומחכות לבואך.
עדה, תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.

אנג'לה 




הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
baram abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות