דפי הנצחה

מוריס שלנו

חברנו מוריס היקר נולד בצרפת בשנת 1937, מוריס התבלט בכישרונותיו, היו לו שלושה תארים מצרפת והטכניון, במדעי המדינה, משפטים ומתמטיקה.
לברעם הוא הגיע בשנת 1963 ומאז נשאר, עבד במטע, בהנהלת חשבונות, בקופת בית, היה שלוש פעמים סדרן עבודה ובין תחביביו היו קריאה, היסטוריה, צילום ומחשבים.
בעבר היה כותב בשיאון וזכורה רשימתו בנושא קבלת יהודים ולא יהודים לברעם -
בנאמנות אסף נתונים ועשה סטטיסטיקות על השתתפותנו בשיחות קיבוץ, שגם הן שיקפו לנו את עצמנו לדורותינו.
כשהיינו ילדות, מוריס הצית את דמיוננו, סופרו עליו סיפורי מסתורין וריגול, בהם כיכבו נסיעות עלומות ועבר מעורפל שכלל את לגיון הזרים, אלג'יריה, ואפילו מנזר שתקנים... שמו על תיבת הדואר: אריאל זמיר, הסעיר אותנו, תמיד הרגשנו שרב הנסתר על הגלוי... כשנשאל על פרקים אלו בחייו, היו או לא היו, היה פוטר אותנו בבת צחוק ונשאר בונקר...
מוריס היה מורה שלנו למתמטיקה במוסד מנור, הוא נהג לומר שמה שקורה בו זה לא לימודים...
מוריס היה הקופאי המיתולוגי לפני כרטיסי הכספומט והאשראי, הוא שימש השראה לחברות לא מעטות שרשמו את שמו כאיש קשר בתוספת מספר כרטיס האשראי שלהן שחששו לשכוח...
מוריס האינטליגנטי, המשכיל, שמבין את תורת הקוונטים, החומר האפל, החורים השחורים, הזמן והחלל, המופשט והקונקרטי, המספרים הרציונליים והלא רציונליים, מוריס שלנו שלאחרונה זכינו לשמוע הרצאות מלומדות שלו על הפצצת הגשרים של גרמניה ע"י בנות הברית במלחמת העולם השנייה, ועל ניסיונות ההתנקשות בהיטלר. מוריס שלנו שלא הספיק להרצות על ועידת וואנזה, נפטר.
ראינו אותו מאט, מחוויר, מרזה ונחלש, בעבר אנחנו זוכרות נהג ללכת מהר ואפילו לרוץ ולאחרונה נהג בקלנועית...
מוריס שמצא אותנו מתאימים לו והיה נוהג ללכת למשפחת בן נון והיה מאיר פנים ומברך לשלום בחיוך קטן, מוריס נפרד בדרכו השקטה ואיפשר לחבריו ולמטפלות המסורות ללוות אותו ברכות ובשקט-

היה שלום מוריס שלנו, יהי זכרך ברוך

עינת רידל לוצאטי