Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה ברעם
יהי זכרם ברוך.

דף הנצחה לברודר גרשון (גיז'ה) ז"ל
(25/08/1929 - 10/12/1984)     (  -  )

גרשון (גיז'ה) ברודר נולד ב-1929 בעיר מזרח-סלובקיה – קושיצה. עיר שבה חמישית מתושביה היו יהודים.
אביו היה בעל סוסים ועגלות. מוצאו מעיירה קטנה ליד גבולה של פולין. אימו וסבו של גרשון מוצאם מאחד הכפרים שליד עיר המחוז קושיצה. גרשון ואחותו הצעירה ממנו נולדו במקום. אביו של גרשון היה ידוע כאיש תם וישר שהתפרנס מיגיע כפיו, עסק בצדקה שלא על מנת לקבל פרס.
גרשון למד בבית-ספר עממי-יהודי ולמרות שלא השקיע מאמצים רבים בלימודיו היה תלמיד טוב וכזה נשאר גם בתיכון. כילד וכנער עסק בצורה אינטנסיבית בספורט ועיקר אהבתו נתונה הייתה לכדורגל. שיחק בנבחרת הנוער היהודי ורק יהדותו מנעה ממנו את הכניסה לנבחרת הנוער של עירו.
מחוץ לעיסוקו בספורט ידועה הייתה להיטותו לקולנוע. ארבעה בתי הקולנוע לא הספיקו לו, ולא אחת נתפס בסרטים שאסורה הייתה כניסתם של קטינים.
בהליכה או בנסיעה בחשמלית לא מש הספר מידיו. הספרים החביבים עליו היו רומנים של המערב הפרוע, ספריו של ז'ול וורן, טרזנים וספריו של ה.ג. וולס. כל בתי המסחר ובעלי הדוכנים הכירו אותו. היה קונה, מוכר ומחליף בכל עת שהמלאי נגמר לו.
נערים יהודים וגויים אהבו אותו בשל הגינותו ויושרו. לא אחת הסתבך בקטטות עם נערים לא יהודים בנסותו להגן על ילדים יהודים.
עם כניסת הגרמנים להונגריה (האזור בו גר סופח להונגריה בהסכם מינכן), נלקח עם משפחתו לבית החרושת ללבנים שהפך למקום ריכוז ליהודי האזור בטרם נשלחו לאושוויץ. בתחילת חודש מאי 1944 נשלח באחד הטרנספורטים עם משפחתו לאושוויץ ושם גם נפרד מהם. בעצת מבוגרים ממנו מסר לגרמנים שמוצאו ממשפחת חקלאים ויחד עם קבוצת יהודים נשלח לחווה חקלאית באזור אושוויץ, מקום בו החל לעסוק בגידול קרפיונים כשהגרמנים מנצלים את האגמים שנוצרו תוך כדי כריית זיפזיף לבנייה.
עם התקרבות החזית המזרחית נשלח למחנה מאוטהאוזן. בחודש אפריל 1945, עם התקרב הצבא האמריקני לאזור, שוב נלקח ברגל לכיוון בוהמיה וליד העיר פלזן שוחרר על-ידי הצבא האמריקני כשמצבו ספק-חי.
בפגישתנו לאחר המלחמה בבית ההבראה בהרי טטרה מצאתי את גרשון איתן ברוחו למרות מצב בריאותו הלקוי.
כנער הגיע לציונות בדרך עצמאית ושם בעצם בחר את דרכו לעתיד. יחד איתו מצאנו את דרכנו לתנועה ולהכשרה, לאחר שהות של כ-10 חודשים דרך גרמניה, צרפת ובלגיה, עלייה ארצה באניית המעפילים "החייל העברי". שהות של מספר שבועות בעתלית ופנייה לעבר היעד הנכסף – קיבוץ תל-עמל. היכרותו הראשונה עם חומו של עמק בית-שאן, חום של חודש אוגוסט, 5 שעות עבודה ו-5 שעות ישיבה על ספסל הלימודים.
אהבתו של גרשון הייתה נתונה לטבע, לשדות ולסוסים. בשדות האספסת והתלתן מצא את מבוקשו. השפה העברית כאילו נדבקה אליו והיה בין הראשונים שהחל לקרוא ספרות עברית. היה אהוד על החברה וחברי הקיבוץ.
פגישתו הראשונה עם מחלק המים הערבי הביאה עימה את גרשון להתעניינות בדבר חדש: החל ללמוד ערבית ותוך פרק זמן קצר נוצרה ביניהם הבנה.

נובמבר 1947, ההחלטה באו"ם על חלוקת הארץ, הביאה עימה אי-שקט וגרשון ממתין בחוסר סבלנות, תוך כדי אימונים צבאיים, לגיוס. אך עוד לפני הגיוס הוא מוצא את עצמו נלחם בטירת צבי נגד כנופייתו של קאוגצ'י.
מרץ 1948, הגיוס לפלמ"ח. הירידה לקיבוץ חצור, אימונים ועבודה. ושוב נקרא גרשון לכבוש את בית-דאראס, כפר ערבי ששכן ליד שדה התעופה של חצור. ירידה לנגב לבסיס החדש ברוחמה. כל ערב יציאה לפעולה. הפיקוד מנסה לארגן קבוצת קומנדו וגרשון מצטרף. לאחר תקופת אימונים קצרה היחידה מתפרקת מסיבות לא ידועות וגרשון חוזר לחבריו.
קורס קצר לסיירים, לומדים כמה יסודות בטופוגרפיה, פענוח, תצפיות ביום ובלילה לעבר עמדות המצרים. גרשון לוקח חלק בכל הקרבות. תמיד ראשון בין ראשונים, בהובלת שיירות דרך הקווים המצריים ובקרבות פנים-אל-פנים.
אחרי כיבוש באר שבע היחידה מתארגנת מחדש. גרשון מועבר כנגד רצונו ליחידה חדשה – קשר. במקרה זה כמעט התמרד נגד מפקדיו.
מבצע חורב, כיבוש אילת וחזרה צפונה. בכל מורגש שהמלחמה הולכת ומסתיימת. גרשון עייף ממלחמות. רצונו עז לחזור לחיים של עבודה ושקט. הכשרה קצרה בשמיר לקראת העלייה לקרקע. גרשון לא מוצא עניין רב בשהייה במקום וכל רצונו ומאווייו נתונים לקראת העלייה לברעם. העלייה לקרקע מצאה את גרשון שלם עם דרכו ללא הרהורי חרטה. זו הדרך שחלם עליה וזו הדרך שהגשים.
סיפורו של גרשון לא תם.
כל שדה, כל ניר, כל אבן יעידו שידו של גרשון נגעה בהם.


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות