Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה ברעם
יהי זכרם ברוך.

דף הנצחה לזיו (ויזל) יצחק (איציק)  ז"ל
(08/04/1930 - 20/05/2012)     (  -  )

קורות חיים איציק זיו ויזל

איציק נולד באפריל 1930 בכפר קטן ברומניה. להוריו דוד ורינצה. במשפחה דתית מאד בת חמישה ילדים. היו להם כרם וצאן והאב היה יינן ויצרן גבינות.
איציק למד ב"חדר" ובגיל שש עבר לעיר המחוז טיקוצ', שם למד בבית ספר יסודי ובתיכון.
בזמן מלחמת העולם, כבשו הגרמנים את רומניה שמנהיגיה שיתפו עמם פעולה. כשהיה איציק נער כבן 14, היה יוצא, במקום אביו, לחפור בורות בשדה התעופה הגרמני, במסגרת עבודות הכפייה שהגרמנים הטילו על היהודים.
בשנת 1946 הוא עלה לארץ בעליה בלתי לגלית, באוניה "מקס נורדאו" ושהה מספר ימים במחנה המעצר בעתלית. משם עבר לחברת נוער בשער הגולן, שם עישב בננות.
בהמשך עבר למסילות יחד עם קבוצה של עולים מרומניה שכונתה "נוער ג'".
איציק גויס לפלמ"ח בשנת 1947. הוא שרת בחטיבת יפתח, הגדוד הראשון, פלוגה א', מחלקה 1. עובדות שתמיד זכר.
הוא שמר על משק שוורץ, השתתף בקרבות בית שאן, טירת צבי, משמר העמק ורמת יוחנן. איציק היה שייך להכשרת מסילות ולחם בקרבות קשים מאד במלכיה ובגליל.
כשעציוני היה מגיע, נערך טקס הצדעה קבוע ותזכורות מימי הפלמ"ח.
הוא עשה קורס קצינים ושרת כסרן במילואים ונשא בתפקידים ביטחוניים גם בברעם.
הוא נשאר ב"אחוזים" והגיע להכשרה בשמיר מאוחר יותר. הוא הצטיין באופי חזק ומספרים שכשנסעו לשמיר במשאית ברזנט, ביום גשם וסערה, כולם התכרבלו בפנים אבל איציק נסע כל הדרך עם הראש בחוץ!
לכפר בירעם הוא הגיע במסגרת פלוגת ההכנה.
את רבקה אישתו פגש והכיר בכפר בירעם, ובמסגרת פלוגת העבודה שהייתה בקיבוץ אילון, בו עבדו וישנו באוהלים.
בינואר 1951 נישאו רבקה ואיציק ובהמשך נולדו ילדיהם: רן בשנת 1953, יובל בשנת 1956 ודודו בשנת 1962.
איציק זיו היה מוערך מאד, בצבא נבחר להיות אחראי על קופת הגרעין ובהמשך להיות רכז המשק הראשון של ברעם. הוא הקים ובנה את בריכות הדגים ואת ענף המדגה. הדגיגים הראשונים הגיעו מגן שמואל, ואיציק ישב רוב הדרך על הטנק כדי להזרים חמצן לדגים!
איציק היה רכז משק, גיזבר, רכז המדגה ורכז בנין. הוא לימד ברופין והדריך במשרד החקלאות ובאירגון מגדלי דגים. הקים את המחסנים באלכם והיה מקפיד עד הפרטים הקטנים. כל דבר היה חשוב לו, היה בוחן ומנתח את החשבוניות והתהליכים ויורד לרמת הגרושים. גם כשיצא, הקפיד להיות מדווח והמשיך לעבוד באלכם. הוא היה מעורב, אכפתי ותמיד עובד יחד – לא בוס שמנהל.
לאחר שיצא מאלכם עבד מספר שנים במטע והתקבל בחום.
איציק תמיד עבד, העבודה שהייתה אידיאולוגיה, ערך, הגשמה ומימוש. היא הייתה גם מצב קיומי עבורו והייתה חשובה לו כל חייו. הוא לא עשה הבחנות, הכל היה חשוב: עניני הכספים, ריכוז המשק, תיקון ברכות הדגים, מיון סטופקוקים, שיפוץ הטרקטורים. הכל עשה במסירות,חריצות ואכפתיות.
גיורא מספר שעבורו הוא היה דמות לחיקוי והערצה בלתי מתפשרת.
סיפורים רבים יש על איציק שהיה מאושיות ברעם, למשל שכשהיה רכז בניי היה מתחלף עם פועלי הבניין ועובד...
וגם שכשהיה הולך לחפור בורות לקח שתי טוריות, כשאחת התעייפה היה לוקח את השניה...
איציק היה חם מזג, פרפקציוניסט ותחושה של יכולת לפתור בעיות יחד עם חוסר פחד.
בשנת 2004 כשעבד במטע, אירעה תאונת עבודה ומאז הוא התמודד תוך נחישות ורצון עז להשתקם. הוא עסק בהתמדה בפיזיוטרפיה, בשחייה ובעבודה תוך תקווה שיבריא.
איציק ורבקה הקימו משפחה גדולה בת שלושה ילדים, עשרה נכדים ושלושה נינים. כשנולדו הנכדים נהג איציק לקחתם על כף ידו, מה שעורר פחדים אצל המתבוננים.
נכדו גל זוכר איך היה מכין לנכדים חביתות במחבת הגדולה בחדר האוכל.
איציק אהב ילדים ונהג לשוחח איתם ולקשור קשר.
את כישרונו האמנותי והטכני ביטא דרך בניית צעצועים לילדיו, בעבודות בהן עסק, בשיפוץ הטרקטורים ובשנים האחרונות גם בציור.

מהלך חייו של איציק מקביל לתקומת מדינת ישראל: גולה, שואת אירופה, עליה לישראל, פלמ"ח, צבא, הקמת קיבוץ ברעם, עבודה בחריצות ומסירות והקמת משפחה.
רבקה טיפלה בו במסירות מעוררת השראה, משפחתו ליוותה אותו ברגעים קשים.

דיווקר ליווה אותו בנאמנות ימים ולילות והיה כבן משפחה.

יהי זכרו של איציק ברוך.


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות