Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה ברעם
יהי זכרם ברוך.

דף הנצחה להוכמן שלמה (שלמק) ז"ל
(07/06/1932 - 29/08/2004)     (  -  )

את שלמק אהבו, קראו לו בחיבה "קטנצ'יק". כשנולדו הילדים הראשונים בברעם ביקש שלא יקראו לו כך, ומאז היה ל"שלמק".
שלמק נולד ליהושע ושושנה הוכמן, הצעיר במשפחה בת שמונה ילדים, בשנת 1932 בפולין. ילדותו הייתה קשה ואיומה, רוב משפחתו נספתה בשואה. לארץ הגיע במלחמת העצמאות, ב-48 לקיבוץ שריד. למד שנתיים בחברת נוער, התגייס לצבא והגיע לברעם בשנת 1951.
היה בין רכזי המטע הראשונים. עבד בקיטור, בבית-אריזה ולאחרונה במוסך טרקטורים כעשרים שנה. היה מתקן פנצ'רים, טיפל באופניים וקלנועיות, במסירות ובנאמנות. אהב לעזור, לא היה מחסיר יום עבודה. היה מאד חשוב לו לבוא. לאחרונה ערכו לו במוסך מסיבת יום הולדת, הפתעה לכבוד 70 שנותיו. שלמק לא ידע מכלום. כשהגיע הופתע מאד, עבר בשדרת בלונים מרהיבה, הייתה שמחה גדולה, עוגה, ברכות. הוא היה מאושר. בהזדמנות זו התכנסו בביתו חברים ושמחו איתו. זכור דיסק המתנה של שרית חדד שקיבל ואהב...
שלמק עבד עד יומו האחרון במסירות. לאחרונה, בוקר בוקר היה מסדר את השולחן במוסך ודואג לחלב טרי. שלמק היה חביב, חייכן, בעל אופי נוח. היה חברותי, מתעניין בכל דבר. לשלמק לא היו שונאים. כשגמר את הסידור אמר לנתקה: "גמרתי בלי ברוגז עם אף אחד..."
מותו של חברו דניאל פלייסינג השפיע עליו קשות. עם דניאל היה נפגש יום יום, דניאל עם בולי ושלמק עם ביוטי. שלמק אהב כלבים גדולים. היו לו מיראז', מיסטר וביוטי.
היה קשור לילדים של חבריו, איתם היה משחק. הם היו באים לביתו, הוא היה בא לבקרם. בעבר היה אדם שלא חלה ולא לקח ימי מחלה. לאחרונה הוא דיבר על כאבים ברגליים שהטרידו אותו. הוא לא נהג ללכת לרופאים ופחד מהם. הוא נרתע מהדברים שמפרים את שלוותו ואת המסגרת שלו. המעיט מאד לצאת מברעם. חברו דניאל טבע פועל על שמו "להשתלמק" שמשמעו להיות בברעם ולא לצאת מתחומה. בעבר הרחוק עשה חוגי שח לילדים והיה שחקן מצוין. היה מחובר לחדשות, לאקטואליה. היה שכן נפלא שלאחרונה הסתגר.
שלמק היה אדם שמוכן לעזור לכל אחד, הוא אהב את החיים, אהב ילדים, היה מביא מתנות, הייתה לו שמחה בעיניים, לא היה רגיל להיות חולה, לא לקח תרופות. כשהתחיל להרגיש חולי היה קשה להושיע לו עזרה. הטיפול אצל סוניה, כך אמר, עזר לו מאד.
לא מזמן סיפר לנתקה ששום דבר כבר לא עוזר לו. היה אדיש, ללא שמחת חיים. לא מצא עניין.
לשלמק היה עץ דובדבן מפואר אותו טיפח ובו טיפל, ממנו היה קוטף ומחלק בנדיבות. השנה העץ חדל להניב, חלה ונכרת.
בחג הקיבוץ היה שותף בביצוע צעדת ברעם בלבביות וחביבות.
שלמק יקר, אולי אתה שומע אותי, אולי לא, ובכל זאת פונה ישירות אליך:
בחרת את רגע ודרך מותך באומץ.
היית בנאדם "ביסט גווין אמנטש".




הוסף

""
שלומקי


< חזרה לאתר הנצחה
baram abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות