 קורות חייה של דרורה לוינשטיין יקירתנו
דרורה נולדה בשנת 1931 בתל אביב, בת להורים מפולניה, משה ושרה הרמן, בת זקונים לאחר תקווה ושושנה.
האב עבד בסלילת כבישים ובהמשך עבר לעבוד בעירית תל-אביב.
האם הייתה מעורה בלימוד השפה העברית. הם היו ציוניים נלהבים והעבירו את אהבת הציונות לשלושת בנותיהן.
דרורה למדה בתיכן חדש ובמקביל הייתה בשומר הצעיר. תקופה משמעותית מאד, לקראת ההגשמה בקיבוץ ברעם.
דרורה הייתה בין המייסדות והמייסדים של ברעם, הגיעה בשנת 1949 לכפר בירעם, עבדה בעבודות קשות וחלוציות.
את אליהו פגשה בסמינר גבעת חביבה ולאחר כמה חודשים הוא עבר לברעם, בה הקימו את משפחתם.
אלון נולד בשנת 1959 ורונן בשנת 1963. בהמשך נולדו לדרורה ואליהו הנכדים: שחר, אורי, אריאל וסקיי.
אחרי מלחמת ששת הימים יצאה המשפחה לשליחות של השוה"צ באוסטריה, והם היו מעורבים גם בעלייה מרוסיה.
בתקופה זו הייתה קצת "עקרת בית", תקופה שהייתה הזדמנות לחיים משפחתיים קרובים וטובים.
בברעם דרורה עבדה בעיקר בחינוך, הייתה מורה ומחנכת והתמקצעה בחינוך מיוחד ובאיבחונים, תחומים בהם ראתה ברכה במעשיה.
כיהנה בתפקידים רבים, הייתה מזכירת קיבוץ, הייתה שותפה בהובלת נושא הפנסייה והקמת בית סבים, בו גם נפטרה.
דרורה הייתה אישה רחבת אופקים, הייתה סקרנית, חדורת מוטיבציה לממש ולהגשים את חלום קיבוץ ברעם, בו הייתה גאה, והייתה מוכנה לשלם את המחיר שגבתה המשימה. היא עזרה לרבים, במסירות ונאמנות ובעבודה קשה.
היא אהבה מוזיקה, תרבות, אומנות, סדר, וניקיון, והייתה מארחת בכלים של "רוזנטל" ובמאור פנים.
כשנולדו נכדיה היא גילתה את הסבתאות, היא נפתחה והשתחררה, והצליחה ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים עם משפחתה.
היא הייתה גאה מאד בהצלחות המוזיקאליות של הנכדים וליוותה אותם באהבה רבה.
בשנת 2002 עברה תאונת דרכים בה נהרג אליהו אהובה ומאז חייה השתנו והפכו לקשים יותר.
לפני כשלושה חודשים הבנים ביקרו אותה. גם מתוך האפלה והחושך של מחלתה – היא הגיבה אליהם.
בשנים האחרונות הלכה דרורה ודעכה, קשה היה לראות כך את דרורה הנבונה, המעמיקה הטובה –
היא לא התלוננה, הייתה מאופקת כדרכה.
קריסטל שעבדה וגרה איתה, הצליחה לגעת ולעורר אהבה ורוך בה וכלפיה.
יהיה זכרה של דרורה חברתנו ברוך. |
