 בן יגאל ולאה. נולד ביום כ' באב תשי"א (22.8.1951) בברעם והיה הבן הבכור של הקיבוץ, שהוקם על ידי משוחררי הפלמ"ח לאחר מלחמת השחרור. הוא גדל באויר הגליל והתפתח יחד עם הקיבוץ. הוא למד בבית הספר היסודי ברעם-סאסא, המשיך במוסד התיכוני בקיבוץ שער העמקים וסיים את לימודיו במוסד "עמקים". הוא היה חבר ומדריך בתנועת "השומר הצעיר" ובגדנ"ע אויר והדריך במסגרת גדנ"ע אויר בטבעון. בטיוליו הרבים ברחבי הארץ, עם חבריו לתנועה ולבדו, רכש ידיעות רבות בידיעת הארץ, בגיאולוגיה ובארכיאולוגיה וספג את אהבת הארץ "דרך סוליות הנעליים". בזמנו החופשי עסק בבנייה ובהטסה של טיסנים ובבניית מודלים של מטוסים. כשהיה פעיל בגדנ"ע אויר עבר בהצלחה קורס דאייה. לאחר שסיים את לימודיו עבד זמן מה בפלחה בקיבוץ ברעם והשקיע בעבודה את כל מרצו, לבו ואהבתו.
עמית התגייס לצה"ל בסוף יולי 1971. בתחילה אמר להתנדב לשרת בחיל האויר, אך לאחר לבטים רבים בחר בדרך הנח"ל, המשלבת עבודת אדמה בעבודת הצבא. הוא סיים בהצטיינות קורס מ"כים וקורס קצינים ומונה למפקד מחלקה בתעסוקה מבצעית. עמית - כשמו - היה עמית ורע לחייליו ולמרות ניגודי השקפות (חלק מחייליו היו בוגרי ישיבות ההסדר) ידע לקשור עמם קשרים לבביים ביותר. ביום י"ג בסיון תשל"ג (13.6.1973), נפל סגן עמית בקרב עם חוליית מחבלים באזור בירנית, והובא למנוחת עולמים בקיבוצו ברעם.
במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון: "סג"מ עמית יחיאלי ז"ל נתן את חייו למען מולדתו - - - מפקדיו העריכו את עמית כמפקד מעולה, המוכן להקשיב לפקודיו, עקשן במילוי המשימות שהוטלו עליו וחבר למופת". מפקדו כתב עליו: "עמית לא אכזב אותי אף פעם במשך ששת החודשים שהיה בפלוגה - - - עמית התמסר לחייליו בכל מאודו - - - ידע לדרוש הרבה מחייליו וגם לתת להם את כל המגיע".
חוברות לזכרו, ובהן סיפור דרך חייו ודברים שנאמרו ונכתבו על ידי חבריו, הוצאו לאור על ידי קיבוץ ברעם. |
