גבי קרטלה קשה לתאר את גבי במילים משום שלא היה נער של דיבורים אלא של מעשים. יש לחפש אותו במסיבות ובחגים שהכין, בוועדות שהשתתף, בפינה הצופית או בטיולים וגם... בדלת שבורה, רשת קרועה ושאר "מיני מזכרות" למשחק כדור רגל או תופסת במסדרון הבית.
כזה היה גבי – שותף פעיל לכל דבר עשייה. תמיד מתנדב או מנודב ותמיד שותף פעיל, מסור ואחראי. תכונתו זו הביאה לו ידידות והערכה מצד רבים מחוץ למסגרת קיבוצית – צעירים ומבוגרים כאחד. הצעירים. הצעירים מעריצים את תעלוליו, את חיוכו הממזרי שבעזרתו עלה בידו לא פעם להתחמק מעונש. ואילו המבוגרים מעריכים את נכונותו ואת האחריות והבגרות בהן ביצע כל דבר שהוטל עליו, או שנטל על עצמו.
מי יכול היה לשער שדווקא נכונות זו תביא עליו את מותו.
לחשוב על גבי, להיזכר בו. עולים המון פרטים קטנים, קטעי שיחות, אירועים – חלקם כרוכים בחיוך וצחוק וחלקם בכעס או עצב. האם אפשר להרכיב משברי זיכרונות אלו דמותו של נער מתבגר? האם בעצם הכרתי והבנתי את גבי? שוב אינני יודעת ולעולם לא תהיה לי ההזדמנות לברר זאת והכרה זו קשה מנשוא.
מיקי |
